אנמיה ,חוסר ברזל, B12, ואחרים

אנמיה ,חוסר ברזל, B12, ואחרים

אנמיה

אָנֶמְיָה : תכולה נמוכה של המוגלובין בדם או חסר בתאי דם אדומים שיכולים לשאת את ההמוגלובין, מה שגורם לאספקה ירודה של חמצן לרקמות הגוף. זהו המצב ההמטולוגי השכיח ביותר והוא מופיע בכל קבוצות הגילאים.ויקיפדיה

התסמינים השכיחים של אנמיה כוללים:

  • חולשה ועייפות.
  • סחרחורות.
  • קוצר נשימה במאמץ.
  • חיוורון.
  • עצבנות.
  • חוסר תאבון ובחילות.
  • קשיי ריכוז.
  • דפיקות לב מואצות או בלתי סדירות.
  • קור בגפיים.
  • כאבי ראש.
  • הפסקת ווסת.

 

בתחילת הדרך אנמיה יכולה להיות מתונה מאוד ובלתי מורגשת. אולם התסמינים מתגברים ככל שהמחלה הולכת ומחמירה

טיפול לא נאות באנמיה יכול להוביל לתסמינים קשים יותר כמו שבץ,הפרעות קצב לב,אי ספיקת לב,נזקים בתאי העצב ואף מוות חלילה.

 

גורמי הסיכון להופעתה של האנמיה:

תזונה לקויה. מזונות העניים בברזל ובויטמינים, ובעיקר עניים בחומצה פולית, נמצא בקבוצת סיכון ללקות באנמיה. הגוף שלך זקוק לברזל, חלבון וויטמינים על מנת לייצר כמות מספקת של תאי דם אדומים. מחלות והפרעות במעיים. מחלת קרוהן וצליאק – נמצאים  בקבוצת הסיכון ללקות באנמיה. ביצוע ניתוח להסרת חלק או טיפול בחלק הפגוע במעי הדק, אשר בו נספגים מרכיבי המזון, יכול להוביל למחסור במרכיבי מזון מסוימים ולאנמיה.    המחזור החודשי- ככלל נשים בגיל הפוריות נמצאות בקבוצת הסיכון הגבוהה יותר ללקות באנמיה כתוצאה ממחסור בברזל, יחסית לגברים. וזאת מכיוון שנשים מאבדות כמויות מסוימות של דם – וכתוצאה מכך גם ברזל, בזמן המחזור החודשי שלהן. הריון. נשים בהריון נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר לסבול מאנמיה כתוצאה ממחסור בברזל, וזאת מכיוון שמצבורי הברזל שלך צריכים עתה לתמוך בנפח דם גדול הרבה יותר מאשר בדרך כלל כמו גם להוות מקור להמוגלובין לעובר הגדל בקרבך.

מחלות ומצבים כרוניים. מחלות כגון מחלת הסרטן, כשל בתפקודי הכליה או הכבד, או כל מצב רפואי כרוני אחר, ייתכן תתכן ותתפתח  אנמיה המכונה אנמיה כתוצאה ממחלה כרונית. מצבים רפואיים אלה עלולים לגרום למחסור בתאי דם אדומים. איבוד דם, איטי אך כרוני, כתוצאה מכיב כיבה או מקום אחר בגוף שלך יכול לכלות את מאגרי הברזל ולגרום לאנמיה כתוצאה ממחסור בברזל.

המדדים העיקריים הנבדקים בספירת דם לזיהוי אנמיה הינם:

–          כדוריות דם האדומות.  RBC ( Red Blood Cell)

–          נפח כדוריות הדם האדומות מכלל נוזל הדם. HCT ( Hematocrit )

–          המוגלובין. HGB (Hemoglobin  )

–          נפח ממוצע של כדוריות הדם האדומות. MCV (Mean Corpuscular Volume)

–          כמות הממוצעת של המוגלובין  בכדורית דם אדומה. MCH (Mean Cell Hemoglobin)

–          ריכוז של המוגלובין בכדוריות הדם האדומות( Mean Cell Hemoglobin Concentration )  MCHC

–          שונות כדוריות הדם האדומות. RDW ( Width  Red Cell Distribution )

 %d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%99%d7%93-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%94

חוסר ברזל יתבטא בערכים הבאים בבדיקות הדם:

 

  • גודל ונפח הכדוריות האדומות יהיה נמוך או תקין – MCV.

 

  • כמות הממוצעת של המוגלובין בכל כדורית דם אדומה יהיה נמוך- MCH.נתון זה מתקבל מחלוקת רמת ההמוגלובין (בדיקת HB) בכמות כדוריות הדם האדומות (בדיקת דם RBS).

 

  • ריכוז המוגלובין של המוגלובין בנפח נתון של כדוריות הדם האדומים יהיה נמוך מהטווח הרגיל- MCHC. ערך זה מתקבל מחלוקת רמת ההמוגלובין (בדיקת דם-HB) ברמת המטוריקס ( בדיקת דם-HCT).

 

  • כמות הכדוריות האדומות מנפח הדם יהיה נמוך- המטוקריט- HCT.,בתנאי שלא אובחנה התייבשות..

 

  • כמות ההמוגלובין יהיה נמוך כתוצאה מחוסר ברזל.
  • חלבון הטרנספרין יהיה גבוה.כתוצאה מחוסר ברזל הגוף מנסה לצבור ברזל ככל שניתן וע"י כך רמת הטרנספרין תעלה.
  • אחוז הרוויון של הטרנספרין יהיה נמוך.

 

חשוב לציין ש- לא כל אנמיה מיקרוציטית היא מחוסר ברזל.

 

 

כיצד מטפלים?

–          הגברת צריכת מזונות שיש בהם ויטמין C. וויטמין זה משפר את ספיגת הברזל

–          הפחתת מזונות שיש בהם סידן ( כמו מוצרי חלב). סידן וברזל מתחרים על אותם אתרי קשירה במעיים ולכן צריכה מרובה של סידן עלולה לפגוע בצריכת הברזל.

–          הפחתת צריכת סיבים תזונתיים- צריכת יתר של סיבים, מעל 30 גרם,עלולה להאט ולפגוע בספיגת הברזל.

–          הפחתת צריכת קפה ותה- החומרים הפעילים בקפה ובתה (קפאין ותאין ) עלולים להקשר למולקולות הברזל ולהפריע לספיגתן.

–          הפחתת צריכת שומנים- עודף שומנים בתזונה עלול לפגוע בספיגת הברזל.

%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%aa

אנמיה מגלובלסטית ( אנמיה מאקרוציטית)

 

אנמיה מגלובלסטית היא סוג של אנמיה שנובעת מרמות נמוכות או מדולדלות של ויטמין B12 או של חומצה פולית. בסוג זה של אנמיה מח העצם מייצר תאי דם אדומים גדולים ובלתי תקינים כתוצאה מסינתזה בלתי תקינה של DNA. אצל מבוגר הפגיעה בראש וראשונה היא בתאי מח עצם וכן בתאי האפיתל של מערכת העיכול.הביטוי העיקרי הוא אנמיה המאופיינת בתאי דם אדומים וגדולים מהרגיל,וכן פגיעות במערכת העיכול.

אצל העובר מתרבים תאים רבים בגוף,ועל כן עלולים להיווצר פגמים מולדים בשכיחות גבוהה,ושיעור גבוה של הפלות טבעיות.

הטיפול התזונתי והטבעי לאנמיה מגלובליסטית:

המקורות התזונתיים לויטמין B12 – בעיקר מזונות מן החי,כמו כבד בקר,בשר בקר,כבש,סלמון,סרדינים, יוגורט,חלב פרה,גבינה כחולה וצהובה,ביצים בעיקר בחלמון הביצה.

המקורות התזונתיים לחומצה פולית- חסה ערבית,תרד,אספרגוס,עלי לפת,עלי חרדל,עלי קולארד,ברוקולי,כרובית,סלק מבושל,עדשים,שעועית מנומרת,שעועית שחורה,גרגירי חומוס,קישואים,דלורית,מלפפון,פפאיה,שעועית לימה,תותים וזרעי פשתה.

אנמיה אפלסטית

 

אנמיה אפלסטית היא מחלה שבה מח העצם לא מייצר מספיק תאי דם לתפקוד תקין של הגוף.כאשר התאים של מוח העצם שמתפתחים לתאי דם בשלים או לטסיות ניזוקים,קורה שמוח העצם מושבת.

המחסור בשלשה הגורמים העיקריים של רכיבי הדם בא לידי ביטוי באנמיה כתוצאה מחוסר תאי הדם האדומים האחראים על העברת החמצן מהריאות לגוף ופחמן דו חמצני מהגוף לריאות.

נטייה לדימום כתוצאה מחוסר בטסיות הדם האחראיות על הקרישה.

חוסר בתאי דם לבנים יגרום לפגיעה במערכת החיסונית ולנטייה לזיהומים.

הסיבה השכיחה ביותר לאנמיה אפליסטית היא כנראה הפרעה אוטואימונית,שבה מערכת החיסונית מדכאת את תאי אב של מוח העצם.כמו למשל מחלת הזאבת קשורות לעיתים עם התפתחות אנמיה אפליסטית.

סיבות אחרות כוללות זיהום של ווירוס,כמו למשל נגיף הגורם למחלת כבד, נגיף ה-EBV, פרו נגיף ונגיף האיידס.

אנמיה המולטית- תמס דם

 

אנמיה זו הינה כתוצאה מהרס של כדוריות הדם האדומות היכולים להתרחש במספר מצבים:

–          תחלואה במחלות אוטואימוניות שפוגעות באופן ספציפי בכדוריות הדם האדומות.

–          לאחר נטילת תרופות מסוימות.

–          באופן טבעי לאחר לידה.

–          פגיעות חמורות בכלי הדם בהן הם צרים מידי למעבר של כדוריות הדם.

–          פגיעות מכניות בכדוריות הדם האדומות עקב נוכחות מסתמי לב מכני.

–          מתן עירוי לא מתאים.

–          חשיפה לפול או חומרים אחרים כאשר האדם סובל מחוסר G6PD.

–          חשיפה לזיהומים.

–          בעיות המוטולוגיות שונות.

הסימפטומים של אנמיה המוליטית דומים לצורות אחרות של אנמיה,אולם בנוסף,הפירוק של התאים האדומים מוביל לצהבת ומגביר את הסיכונים לטווח ארוך,כגון אבנים בכיס המרה ויתר לחץ דם ריאתי.

הטיפול באנמיה המוליטית- במרבית המקרים האנמיה איננה חמורה ולא נדרש כל טיפול.אם האנמיה מופיעה לאחר חשיפה לתרופה,הרופא המטפל ישקול את הקשר לתרופה ואת הצורך להפסיקה.

 

אנמיה חרמשית-

אנמיה חרמשית היא מחלה גנטית-תורשתית הנגרמת מפגם בשרשרת ההמוגלובין. המחלה נפוצה באפריקה ובמזרח הקרוב,בעיקר במקומות שבהם נפוצה מחלת המלריה.

תאי הדם האדומים מכילים צורה אנומלית של המוגלובין וכתוצאה מכך פוחתת כמות החמצן בתאים.החמצן המופחת גורם לחלק מתאי הדם האדומים ללבוש צורה של חרמש. מכיוון שהתאים הללו שבירים,הם מתפוררים תוך כדי שיוט בכלי הדם הקטנים ביותר,מה שגורם לאנמיה חמורה,לחסימת של זרימת הדם ולהפחתה באספקת החמצן. התאים המעוותים גם מזיקים לטחול,לכליות,למוח,לעצמות ולאברים אחרים.

לא קיים טיפול טבעי אשר יכול לתקן את הפגם הגנטי העומד בבסיס האנמיה החרמשית. אולם ניתן לנסות לתמוך במערכות הגוף השונות ולטפל בתסמינים הנגרמים כתוצאה מהאנמיה החרמשית:               חולשת מערכת החיסון,הגנה וחיזוק כלי דם ושיכוך כאבים.

%d7%9e%d7%91%d7%97%d7%a0%d7%aa-%d7%93%d7%9d

תזונה להגנת מערכת החיסון וחיזוק כלי דם:

  • הימנעות מסוכרים,פחמימות פשוטות, מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה.מאכלים המחלישים את מערכת החיסונית ומעודדים תהליכים דלקתיים כמו שמנים מזרעי צמחים.
  • הגברת מזונות המכילים אומגה 3- דגי ים צפוני,זרעי פשתן.
  • הקפדה על ארוחות מבושלות יומיומיות- מסייע בחיזוק מערכת החיסון.

הקפדה על ארוחות קטנות במרווחי זמן קטנים ( כל שעתיים-שלוש)

תוספי תזונה מותאמים

  • הקפדה על מזונות טריים.
  • הגברת צריכת פירות וירקות כמקור לנוגדי חמצון. יש לשטוף היטב את הירקות והפירות להפחתת כמות הרעלים הנכנסים לגוף.
  • הגברת שתיית נוזלים בצירוף נוגדי חמצון על מנת לסייע לגוף להיפטר מרעלים.
  • הגברת מזונות עשירים באבץ- קטניות,נבטים,שקדים ועוד.
  • הימנעות ממזונות מטוגנים,חריפים,רווי שומן וחלבונים קשים לעיכול.
  • הימנעות ממזונות תעשייתיים,מעובדים ומשומרים המכילים צבעי מאכל וחומרי טעם וריח.

 

 

עליך לגשת לרופא המטפל בך במידה ואתה חושד כי יש לך אנמיה, וזאת מכיוון שמחלה זו יכולה להיות סימן מקדים להתפתחותה של מחלה חמורה יותר. הטיפולים של אנמיה נעים החל מנטילת תוספי תזונה ועד לצורך בטיפולים רפואיים. ייתכן ויש ביכולתך למנוע זנים מסוימים של אנמיה על ידי הקפדה על תזונה מאוזנת, מגוונת ובריאה

 

 

מערך טיפולי ב אנמיה 

 

לרב תוצאות שיפור נראה  בבדיקות דם לאחר 3 חודשים, יש לשנות את התזונה ולהוסיף פעילות גופנית מותאמת.

יש להתייעץ עם רופא ודיאטן בהתאם להמלצות המפורטות להלן בשקלול המצב הרפואי האישי.

 

 

מיכל טל פס
bmidottovot@gmail.com

מיכל טל פס יזמית פורטל במידות טובות מקדמת בריאות יועצת למידות גדולות bmidottovot@gmail.com

אין תגובות כרגע

רשום תגובה