שומן הוא רע? לא בהכרח!

אניג ופאלון מנסות לתקן את מה שהן מכנות האמונה השגויה ששומנים ושמנים טרופיים כמו שמן קוקוס ושמן דקלים אינם בריאים. לפי הגישה הרפואית המקובלת, בגלל ששמן קוקוס מכיל שומן רווי, צריך להימנע ממנו או לצמצם את השימוש בו. לטענתן שמנים אלה, ובמיוחד שמן קוקוס לא מעובד, הם שומנים רוויים מועילים שצריכים להיכנס יותר לתזונה שלנו. שמן הקוקוס מכיל חומצות שומן באורך בינוני (שהן סוג של שומן רווי) שמגביר את קצב חילוף החומרים בגןף. לחומצה הלאורית שבשמן יש תכונות אנטי מיקרוביאליות ושמן קוקוס יכול להיות אפקטיבי בטיפול באינפקציות ויראליות.

על פי הספר, יש עדויות רבות לכך ששימוש בשמן קוקוס ביחד עם שומנים בריאים אחרים יכול לסייע להעלות את רמת האנרגיה, לרדת במשקל, להלחם במחלות ולחזק את מערכת החיסון.
את ההוכחה הכי טובה לבטיחות וליעילות של שמן הקוקוס מספקות אוכלוסיות ממקומות שונים בעולם שצורכות קוקוס כחלק מהתזונה המסורתית שלהן – נמצאו אצלן פחות עדויות למחלות לב, פחות השמנה ופחות מחלות כרוניות אחרות!

דווקא, שמנים רב בלתי רוויים מעובדים המכונים שמנים צמחיים "בריאים" (כמו שמן סויה ושמן תירס) אחראים במידה רבה למגפת ההשמנה ולבעיות בריאות. כשמעבדים שמן צמחי נוצר שומן טרנס אשר גורם למחלות לב ולחוסר איזון הורמונלי ( שומן טרנס נמצא במרגרינה ובמזון מעובד). לעומת זאת, השומנים הרוויים שבאופן מסורתי נחשבים מזיקים, חיוניים לבריאותנו.
הגישה של אניג ופאלון , מצדדת בחזרה לתזונה מסורתית הכוללת מזונות מלאים ומתרחקת מהתזונה המודרנית (למשל, יש להעדיף חמאה עלפני שומן צמחי מזוכך, להעדיף מוצרי חלב טריים על פני מוצרי חלב מפוסטרים).
הספר כולל מתכונים.

על המחברות:
ד"ר מרי אניג ? ביוכימאית, תזונאית ומומחית לשומנים. חקרה את שומן הטרנס והתריעה בפני נזקיו בתקופה בה האמינו שבריא לאכול מרגרינה.
סאלי פאלון – נשיאת קרן ווסטון פרייס
כתבה: מיקי ולך, מתמחה בקליניקת התזונה.